Abstract
סיפורו של עגנון מבוסס על קונפליקט מתמשך בין שתי דמויות של לומדי תורה: ר' שלמה, השייך לפי מוצאו ומעמדו לאליטה הלמדנית שבעירו של המספר, ור' משה פנחס, בנו של טוחן כפרי שהגיע לעיר לשם לימוד תורה. המסורת הפרשנית של סיפור זה הציבה אותם זה מול זה כטיפוסים ייצוגיים של לומדים במזרח אירופה: הפרוטגוניסט, ששורשיו מגיעים עד לשל"ה, והאנטגוניסט, שחניכתו במרחב הפולקלורי של הכפר. הדיכוטומיה הזאת הולידה פרשנויות של בררה בינרית בין שתי האפשרויות, שרובן מעידות על האפשרות האליטיסטית שאליה מכוון הטלוס של הסיפור. במאמר זה מבקש המחבר להחליף את הפרשנות הדיכוטומית הבינרית של הסיפור (הבוררת בין הפרוטגוניסט לאנטגוניסט) באפשרות דיאלקטית של התקיימות שני הדגמים זה לצד זה. האפשרות הדיאלקטית מסומנת בסיפור באמצעות מרחבי הלימוד המסורתיים (הקלויז, בית המדרש וביתו של הלומד) ו"אקלימם" המטפורי (קר או חם). הטלוס של הסיפור מציב את המרחבים האלה ואת אקלימם כמתנודדים בין ייצוג חיובי לשלילי בתהליך לא מוכרע, שאת פתרונו והכרעתו עגנון צופה רק בעתיד משיחי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 57-71 |
| Number of pages | 15 |
| Journal | עין גימל: כתב עת לחקר יצירת עגנון |
| Volume | 1 |
| State | Published - 2011 |
IHP Publications
- ihp