Abstract
בימי הבית השני, מן המאות החמישית-רביעית לספה"נ ועד שנת 70 לסה"נ, הייתה צורת הכתב המכונה בשם 'הכתב האשורי' (הידוע גם בשם כתב 'מרובע', 'יהודי', 'ארמי'), לצורת הכתב הרווחת ביותר בקרב היהודים ביהודה, ועל סמך מחקרים שנערכו לאחרונה, גם בקרב תושבי השומרון. זאת כמובן לצד הכתב היווני שרווח גם הוא בארץ באותה תקופה. הכתב העברי, שהיה הכתב השכיח ביותר באזור בימי הבית הראשון, הפך לנדיר יחסית בימי הבית השני, ולאחר ימי מרד בר-כוכבא, כבר לא נעשה בו שימוש כלל. באופן מפתיע זכה הכתב העברי לעדנה מחודשת החל מהמאות השלישית והרביעית לסה"נ. אז הפך וריאנט חדש של הכתב העברי, המכונה לרוב בשם 'הכתב השומרוני', להיות חלק מסמלי התרבות והדת המזוהים עם העדה השומרונית. חוקרים אחדים כבר טענו כי הכתב השומרוני לא היה סמל שומרוני מובהק מאז ומתמיד, אלא ראשיתו רק בתקופה הרומית המאוחרת או הביזנטית, ולפני כן, בתקופה הרומית וההלניסטית, אין מוצאים עדויות על כך שהשומרונים השתמשו בכתב שונה מהיהודים. מחקרים רבים הראו כי בזמנים של התגבשות קבוצה אתנית ושל הבלטת זהות אתנית קבוצות נעזרות בזיכרון העבר ובאלמנטים תרבותיים המושאלים מן העבר כדי להשיג את מטרות הקבוצה בהווה. במאמר זה מנסה כותב המאמר להראות כיצד העדה השומרונית בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית השתמשה בכתב העברי ובסממני תרבות נוספים (כדוגמת מנהגי הטהרה והאומנות), כסמל היסטורי היוצר זיקה בין חברי הקבוצה בהווה לבין עברם ואבותיהם הקדמונים. כותב המאמר מציע שבעזרת סמלי התרבות הארכאיים הנ"ל טענו השומרונים כי הם ולא כל דת אחרת הממשיכים הבלעדיים והיורשים האמיתיים של בני ישראל. עד לימינו עסק המחקר בנושא הקונפליקט הדתי שבין הדתות המונותאיסטיות בארץ ישראל בשלהי העת העתיקה בעיקר סביב הוויכוח היהודי-נוצרי. ברם, החידוש במאמר זה הוא כי המאבק הבין דתי היה מורכב גם מגורם שלישי - השומרונים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 65-83 |
| Number of pages | 19 |
| Journal | במעבה ההר |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Archaisms (Linguistics)
- Eretz Israel -- Antiquities, Roman
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Hebrew language -- Alphabet
- Judaism
- Samaritans
- Samaritans -- History