היחס בין זמני הרביעה לזמני שאילת הגשמים

לגשם יש השפעה רבה על התרבות, כפי שניתן לראות במקורות ובמסורת היהודית, שכן תלותה של ארץ ישראל בגשם רבה מאוד. הגשם הוא הגורם העיקרי להצלחתו של החקלאי, אך מעבר לחשיבות בעצם ירידתו, יש חשיבות לא פחותה לזמן הופעתו ולכמותו. המקורות ייחסו ליורה חשיבות רבה ועל כן הזכירו אותו בברכות, בתפילות, בתוכחות שבתורה ובדברי הנביאים והכתובים בהזדמנויות שונות. חכמים לא הסתפקו בזמן כללי ליורה ("יורה בחשוון", ספרי דברים פיסקא מב) וביקשו למצוא תאריכים מדויקים. נוסף על כך חז"ל חילקו את תקופת היורה לשלושה חלקים כשכל חלק נקרא 'רביעה'. המאמר מנסה לעמוד על הקשר שבין הרביעה לבין זמן שאלת הגשמים והמציאות האסטרונומית (תקופת תשרי), וכן על הקשר הרעיוני בין תעניות על עצירת גשמים והמציאות הכלכלית החדשה שאיננה מבוססת יותר על חקלאות. (מתוך המאמר)