היועץ המשפטי לממשלה: בין עמדה משפטית לייצוג

המאמר דן בשניים מהנושאים השנויים במחלוקת ביותר הנוגעים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שלפי התפיסה המקובלת יש ביניהם זיקה. הנושא האחד הוא מידת הכפיפות של הרשות המבצעת לחוות הדעת המשפטיות של היועץ המשפטי לממשלה ושל המערך שבראשו הוא עומד. הנושא השני הוא היקף הבלעדיות של היועץ המשפטי לממשלה והמערך הכפוף לו בייצוג המדינה בבתי המשפט, לרבות כוחו לטעון בפני בית המשפט לעמדה הנכונה בעיניו, גם אם זו אינה מקובלת על נושאי המשרה המכהנים ברשויות המוסמכות ברשות המבצעת, ובכללם נבחרי ציבור.במאמר נטען כי הפרספקטיבה שבה יש לראות את שני הנושאים האלה היא של הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בשאלות משפטיות הנוגעות לפירוש הדין הקיים, זאת ללא תלות בשאלה אם בעניין זה ואחר קיימת מחלוקת שבית המשפט נדרש להכריע בה. מפרספקטיבה זו, התפיסה הראויה אינה כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות את הרשות המבצעת, אלא כי היועץ המשפטי לממשלה הוא הרשות המוסמכת ברשות המבצעת לפירוש הדין ולייצוג הרשות בבתי המשפט. לאור זאת מוצע לאפשר לאורגנים הלא-משפטיים של הרשות המבצעת, כדוגמת האנשים המכהנים בתפקידי שרים, מעמד אישי בבית המשפט, בדרך כלל כעותרים, לחלוק על עמדתה המשפטית של הרשות כפי שנקבעה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.