TY - JOUR
T1 - היהדות בעיני אינטלקטואלים ישראלים חילוניים
AU - קידר, ניר
AU - כ"ץ, גדעון
PY - 2012
Y1 - 2012
N2 - אינטלקטואלים ישראלים חילוניים מוטרדים עמוקות מן השאלה מהי המשמעות האפשרית של היהדות לציבור החילוני בישראל. בחושבם על כך הם עוסקים בעניינים רבים: זהותם היהודית של החילונים, מקומם הרצוי של לימודי היהדות במערכת החינוך, ארון הספרים היהודי, שורשיה היהודיים של התרבות הישראלית, הניכור מן העבר והבורות במקורות הדת, נגישותה של הדת היהודית לאדם החילוני, עיצובה היהודי של הפרהסיה הישראלית, דמותם היהודית של מדינת ישראל ומשפטה ועוד. אינטלקטואלים אלו חוששים כי הציבור החילוני, ובעקבותיו כלל החברה הישראלית, ויתרו על נכסיהם התרבותיים, ובעשותם כן הם ויתרו בלי דעת על עתידם. כמובן, לא הכול סבורים כך. יש אינטלקטואלים הסבורים כי התגבשות ממשית של החברה הישראלית כרוכה בשחרורה מן המורשת הדתית המעיקה עליה. לכל האינטלקטואלים המבטאים עמדות כאלה - קרבה ליהדות או הסתייגות ממנה - יש מוקד מחשבה משותף: הם עוסקים במשמעותה האפשרית של היהדות לציבור החילוני בישראל. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את הרעיונות האלה ולנתחם. לפני שנתחיל בכך עלינו להעיר כמה הערות. הרעיונות שנדון בהם, מקורם בשיח ער על זהותם היהודית של החילונים בישראל. שיח זה אינו זהה לוויכוחים על יחסי דת ומדינה. ויכוחים כאלה עוסקים בסוגיה פוליטית, ומה שמלבנים הצדדים המתעמתים בהם הוא טבעו של האיום שהמחנות מאיימים זה על זה, וחלוקת הכוח הראויה. אין בהם בירור של משמעות היהדות לציבור הלא דתי ולא ניסיונות להגדיר מהי עמדה חילונית. הוויכוחים על יחסי דת ומדינה בישראל נסבים אפוא על נוכחותה הרצויה של הדת - מקום תכניה ומוסדותיה בחיים הציבוריים במדינת ישראל. לעומת זאת, הדיון על משמעות היהדות לציבור החילוני מתמקד במובנה של החילוניות (דיון הכרוך בסוגיות פילוסופיות) ובשאלת זהותם היהודית של החילונים (דיון הקשור בסוגיות תרבותיות). לכן אין פלא שהדיונים שאנו עוסקים בהם כאן, לא התעוררו סביב המאבקים הציבוריים בין הדתיים לחילונים בחברה הישראלית. לשון אחר, כיוון שהפרשות הנוגעות לבעיית דת ומדינה בישראל היו קשורות למאבקי כוח בין המחנות, הדיון העיקרי שהתפתח סביבן היה על התביעות וצידוקיהן, ולא נכללה בו בחינת אופיו של הציבור החילוני וערכיו. נשוב לעניין זה ביתר פירוט כשנעסוק בתפיסת היהדות של המנהיגים הפוליטיים ושל המשפטנים הישראלים. (מתוך המאמר)
AB - אינטלקטואלים ישראלים חילוניים מוטרדים עמוקות מן השאלה מהי המשמעות האפשרית של היהדות לציבור החילוני בישראל. בחושבם על כך הם עוסקים בעניינים רבים: זהותם היהודית של החילונים, מקומם הרצוי של לימודי היהדות במערכת החינוך, ארון הספרים היהודי, שורשיה היהודיים של התרבות הישראלית, הניכור מן העבר והבורות במקורות הדת, נגישותה של הדת היהודית לאדם החילוני, עיצובה היהודי של הפרהסיה הישראלית, דמותם היהודית של מדינת ישראל ומשפטה ועוד. אינטלקטואלים אלו חוששים כי הציבור החילוני, ובעקבותיו כלל החברה הישראלית, ויתרו על נכסיהם התרבותיים, ובעשותם כן הם ויתרו בלי דעת על עתידם. כמובן, לא הכול סבורים כך. יש אינטלקטואלים הסבורים כי התגבשות ממשית של החברה הישראלית כרוכה בשחרורה מן המורשת הדתית המעיקה עליה. לכל האינטלקטואלים המבטאים עמדות כאלה - קרבה ליהדות או הסתייגות ממנה - יש מוקד מחשבה משותף: הם עוסקים במשמעותה האפשרית של היהדות לציבור החילוני בישראל. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את הרעיונות האלה ולנתחם. לפני שנתחיל בכך עלינו להעיר כמה הערות. הרעיונות שנדון בהם, מקורם בשיח ער על זהותם היהודית של החילונים בישראל. שיח זה אינו זהה לוויכוחים על יחסי דת ומדינה. ויכוחים כאלה עוסקים בסוגיה פוליטית, ומה שמלבנים הצדדים המתעמתים בהם הוא טבעו של האיום שהמחנות מאיימים זה על זה, וחלוקת הכוח הראויה. אין בהם בירור של משמעות היהדות לציבור הלא דתי ולא ניסיונות להגדיר מהי עמדה חילונית. הוויכוחים על יחסי דת ומדינה בישראל נסבים אפוא על נוכחותה הרצויה של הדת - מקום תכניה ומוסדותיה בחיים הציבוריים במדינת ישראל. לעומת זאת, הדיון על משמעות היהדות לציבור החילוני מתמקד במובנה של החילוניות (דיון הכרוך בסוגיות פילוסופיות) ובשאלת זהותם היהודית של החילונים (דיון הקשור בסוגיות תרבותיות). לכן אין פלא שהדיונים שאנו עוסקים בהם כאן, לא התעוררו סביב המאבקים הציבוריים בין הדתיים לחילונים בחברה הישראלית. לשון אחר, כיוון שהפרשות הנוגעות לבעיית דת ומדינה בישראל היו קשורות למאבקי כוח בין המחנות, הדיון העיקרי שהתפתח סביבן היה על התביעות וצידוקיהן, ולא נכללה בו בחינת אופיו של הציבור החילוני וערכיו. נשוב לעניין זה ביתר פירוט כשנעסוק בתפיסת היהדות של המנהיגים הפוליטיים ושל המשפטנים הישראלים. (מתוך המאמר)
M3 - מאמר
SN - 1565-0316
VL - 14
SP - 93
EP - 152
JO - תרבות דמוקרטית
JF - תרבות דמוקרטית
ER -