היבטים פסיכולוגיים של סודות מסחריים: מוחשיות, יצירה, מוסר ויעילות

המאמר בוחן את האופן שבו טבעו של המידע הסודי המוגן על-ידי החוק משפיע על עמדותיהם של עובדים ביחס לשימוש בסודות מסחריים בעת מעבר בין חברות. בחינה זאת מבוססת בשלב הראשון על בחינה של הדין הנוהג, של שיקולי יעילות ושל שיקולי מוסר ביחס לרלוונטיות של מוחשיות המידע ושל זהות יוצרו להגדרת המידע כסוד מסחרי. בשלב השני נערכה בחינה ניסויית שבמסגרתה ניתנו שני תרחישים היפותטיים לקבוצות אקראיות בדגם של עובדי הי-טק: 1. מקרה שבו העובד עצמו מפתח את המידע המסווג; 2. מקרה שבו העובד מוריד את המידע המסווג אל מחשבו האישי. קבוצת-ביקורת קיבלה לידיה תרחיש שלישי, שבו העובד למד את המידע הסודי מן המעביד, והמידע שמור בראשו. ההשוואה בין קבוצת הנבדקים שקיבלו את התרחיש הראשון לבין קבוצת-הביקורת מאפשרת לבחון את חשיבות זהותו של יוצר הסוד, ואילו ההשוואה בין קבוצת הנבדקים שקיבלה את התרחיש השני לבין קבוצת-הביקורת מאפשרת לבחון את חשיבות מוחשיותו של המידע. המסקנה העיקרית הנלמדת מן המחקר היא שהעובדים מייחסים חשיבות רבה יותר באופן משמעותי למוחשיות המידע מאשר לזהות יוצרו ביחס לרוב המשתנים שנמדדו. עם זאת, השאלה אם העובד יצר את המידע או למד אותו מן המעביד השפיעה על תחושת האשם המוסרי הכרוכה בנטילתם של סודות מסחריים. המאמר מסתיים בבחינת התרומה האפשרית של מחקרים אמפיריים לשיקולים של יעילות ומוסר בקביעת הדין הרצוי (תקציר מתוך המאמר). המאמר כולל דוגמאות שאלונים.