"החי המסמל" בעולמה של אדונית החיות: מבט יונגיאני על ייצוגי בעלי חיים בטיפול במצב פסיכוטי סוער

יכולת ההסמלה היא מאפיין ייחודי של תודעת האדם, והיא מתבטאת בצורות שונות במצבים נפשיים שונים. הסמלים המתהווים בנפש באים לידי ביטוי בחומרים או בדימויים ומביאים אל התודעה תהליכים לא-מודעים הרוחשים במעמקים. הסמלים מאפשרים קשר עם תהליכים לא-מודעים אלו, ולכן ממלאים תפקיד מרכזי בטיפול. כתוצרים סימבוליים של הלא-מודע, בעלי החיים מסמלים את הרובד החייתי והיצרי בנפש, הקשור קשר הדוק ליצירה וליצירתיות. המאמר מתבונן ברובד היצרי של הנפש ובביטוייו בסמלים שעולים בטיפול, דרך דיון בדימויי חיות שהופיעו ביצירותיו של מטופל במצב פסיכוטי סוער. ביטוייו של התהליך הנפשי שהתרחש מומשגים במונחים יונגיאניים. לטיפול היו שני שלבים, בהפרש של שמונה שנים זה מזה, ודרכם אפשר להתבונן בתהליכים של התפתחות הנפש לאורך זמן. במרכזו של השלב הראשון עמד מאבק האגו המתפתח של המטופל בכוחותיו הבולעניים של הלא-מודע, ובהתאם אופיין בדימויים של כוחות חייתיים זכריים אלימים. השלב השני של הטיפול התמקד בדימויים של ההיבטים הרכים והאימהיים של החיות התוקפניות. דימויי החיות והיצירות שנוצרו בשלבי הטיפול השונים משמשים בסיס לדיון בהיבטים של שכבת האם הגדולה בנפש (Neumann, 1955), ובסמלים ובתהליכים המאפיינים אותה. סמלי החיות שעלו בטיפול הושפעו מהרקע התרבותי של המטופל והשפיעו על התהליכים הנפשיים שעבר. המאמר מציע קריאה של סמלי החיות שעלו בתהליך הטיפול המתואר, כביטוי למצבו הנפשי של המטופל וכן כייצוג של מאפיינים ארכיטיפיים-קולקטיביים של התודעה האנושית בהקשר תרבותי של סיפורי התנ"ך, שהיו המקור לאותם דימויים ארכיטיפיים של המטופל (מתוך המאמר)