Abstract
הזכות להתנגד לא "מדעת" לטיפול רפואי נדונה בשנים האחרונות בשורה של פסקי-דין שעסקו במצבים שבהם הובעה התנגדותם של אנשים עם מוגבלות או אנשים בגילִ זקנה לטיפולים רפואיים שונים והוטל "ספק" בהיגיון שבסירובם. אף שחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, מתייחס ל"הסכמה מדעת", שקובעת רף גבוה לקבלת טיפול, הפרקטיקה הרפואית יצרה רף לא-מחוקק, מגזרי, להתנגדות לקבלתו. במאמר אבחן את הקטגוריה הלא-מחוקקת של התנגדות לא "מדעת" בהתייחס לטיפול רפואי באנשים עם מוגבלות ובאנשים בגילִ זקנה עם קושי בניהול ענייניהם עקב מצב בריאותי כגון דמנציה, אירוע מוחי או ירידה תפקודית. הבחינה תיערך על רקע שורה ארוכה של פסקי-דין שניתנו בעת האחרונה בתחום זה, ומנקודת-מבט רפלקטיבית על המערכת המשפטית בממשק עם הדיסציפלינה הרפואית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-76 |
| Number of pages | 76 |
| Journal | משפט וממשל |
| Volume | כ"ז |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Attorney and client
- Autonomy (Psychology)
- Capacity and disability -- Israel
- Guardian and ward
- Informed consent (Medical law)
- Involuntary treatment
- Lawyers
- Medical jurisprudence
- Narration (Rhetoric)
- Older people -- Legal status, laws, etc
- Patient refusal of treatment
- Patients -- Civil rights
- Physician and patient
- Sick -- Legal status, laws, etc -- Israel
- Therapist and patient
- Verdicts