Abstract
מאמר זה עוסק בסוגיה של חזרה מהסכמה להמשך הליכי פוריות והפריה, בין של בן-הזוג ובין של תורם הזרע האנונימי, ולראשונה בספרות דן בשאלה אם חזרה כזו יכולה לבסס תביעת פיצויים נגד החוזר בו. עד כה התקיים דיון עֵנף, למן פרשת נחמני, דווקא בשאלת האכיפה או לחלופין הוצאת צו מניעה. חוק זכויות החולה עיגן בספר החוקים הישראלי את מגילת זכויות החולה. החוק חל על "חולה וכל המבקש או המקבל טיפול רפואי", אולם הגדרה זו אינה ברורה וחדה בכל הקשור למנעד התרחישים האפשריים בתחום הפריון וטיפולי הפוריות. סוגיות אלו עלו לדיון, כמובן, גם לפני חקיקתו של חוק זה, דרך חקיקה נזיקית וחוזית אשר רלוונטית באופן עקרוני גם כיום, אך הדיון בהן כיום מחייב התייחסות גם לחוק זכויות החולה. נבחן, בין היתר, את השאלות הבאות: האם מי שמקבל טיפולי פוריות וכן בני-הזוג יכולים להיכלל בהגדרת "מטופל" שבחוק, והאם החוק יכול להיות רלוונטי למקרים של חזרה מהסכמה לטיפולים, או שמא הוא מתאים רק למקרים ה"קלסיים" יותר של מחלות וטיפולים?האם החוק חל בצורה א-מגדרית ושווה על בני-הזוג, בין שהמבקש להמשיך או להימנע מלהמשיך את טיפולי הפוריות הוא הגבר ובין שהוא האישה, או שמא יש להבחין בהקשר זה בין הזכות ה"חיובית" להורוּת של בן-הזוג האחד לבין האוטונומיה לא להיות הורה כחלק מההיבט ה"שלילי" של זכותו של בן-הזוג האחר או של התורם? ואולי יש עדיפות דווקא לאישה, שכן בגופה נעשים הטיפולים?נבקש להתמקד בסעד הפיצויים, אם באמצעות הפרת חובה חקוקה של חוק זכויות החולה ואם באמצעות תביעה בגין רשלנות או בגין הפרת חוזה, ובהבדלים שבין המסלולים השונים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-67 |
| Number of pages | 67 |
| Journal | משפט וממשל |
| Volume | כ"ז |
| State | Published - 2023 |
IHP Publications
- ihp
- Compensation (Law)
- Damages
- Contracts
- Actions and defenses
- Civil law
- Sick -- Legal status, laws, etc -- Israel
- Artificial insemination, Human
- Breach of contract
- Consent (Law)
- Negligence
- Autonomy (Psychology)
- Judgments
- Remedies (Law)
- Medical jurisprudence
- Defense (Administrative procedure)