Abstract
במאמר זה אבקש לעמוד על (אי)–הגיוון של עולם המחשבה הציוני–דתי בתוך מערכת החינוך הממלכתית–דתית (החמ"ד) בישראל, ועל כך שבשנים האחרונות מתבצעת נסיגה של ממש מהיסוד הפולמוסי והמגוון שהנחיל הרב ישראלי, אך נשמרת הגישה של הימנעות מחשיפת התלמידים למקורות הציונות הדתית. תהליך זה מתרחש בפרט בתכנית הלימודים החדשה במחשבת ישראל, אך לא רק שם. לאמור, לא די שהכף הוכרעה לטובת גישה יותר אינדוקטרינית באופייה, שעל מהותה אעמוד להלן, אלא שגישה זו עצמה תופסת פלח מצומצם ביותר ממשנת הציונות הדתית כחזון שלאורו יתחנך הדור הבא של התלמידות והתלמידים. בתכניות הלימודים כיום קיים חוסר איזון בולט, שמטה את הכף לטובת לימוד תורת הראי"ה קוק ומשנתו כדי הכחדת עולם המחשבה הציוני–דתי הענף שהתקיים לפניו, במקביל אליו ולאחריו, וכדי פגיעה של ממש בהשקפות עולם אחרות ובחלופות מחשבתיות ורגישות לניואנסים רעיוניים בשאלות יסוד של עולם הרוח היהודי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | ממשגיח הכשרות לנהג הקטר? |
| Subtitle of host publication | הציונות הדתית והחברה הישראלית |
| Editors | יאיר שלג |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
| Pages | 45-64 |
| ISBN (Electronic) | 9789655192407 |
| ISBN (Print) | 9789655192407 |
| State | Published - 2019 |