הגוף הממוגדר ו"הלאומיות הנורמלית החדשה" מאז שבעה באוקטובר

מאמר זה ידון בחוויות אפקטיביות (affect) ממוגדרות שקיבלו ביטוי דומיננטי בשיח הציבורי לאחר שבעה באוקטובר. בשימוש במונח אפקט אנחנו מתייחסות ליכולתו של הגוף האנושי להיות מושפע מאנשים אחרים ולהשפיע עליהם דרך היבטים רגשיים. הכוונה היא לעוצמה רגשית ותחושתית שאינה בהכרח מודעת, מובנת או מוגדרת עד הסוף, אבל כזאת שיש לה הדהוד במרחב ובגוף, ויכולת "להדביק" או לעבור מאדם לאדם. במאמר זה נתמקד בעיקר באפקט של פחד, אך נתייחס גם לחוסר אונים, לתחושת אובדן תקווה, לניכור ולתקיעות, ונשאל כיצד אלו מהווים בסיס למה שאנו מכנות "הלאומיות הנורמלית החדשה". כלומר, אנחנו מבקשות לפנות לאפקט כמרכיב אנליטי חסר בניתוח הלאומיות הישראלית לאחר שבעה באוקטובר. נטען כי בעת הנוכחית, אפקט של פחד הוחזר לזירה הלאומית-אזרחית בעוצמות ובאופנים שהחברה הישראלית טרם הכירה. כתוצאה מכך, פחד מַבנה צורות חדשות ושונות של חיבור ללאומיות. המאמר ידון בחיבורים החדשים בין מגדר ללאומיות על פני ארבעה צירים המשיקים זה לזה: פחד כאפקט הדוחף סובייקטים לתהליכים דינמיים של התמקמות מחדש על פני גבולות השייכּות ללאום (למשל, תנועה מתמשכת על הציר שבין הזדהות מועצמת עם מדינת הלאום לבין עלייה בתחושות ניכור מהמדינה); פחד שנובע מתחושות של הפקרה מתמשכת על-ידי המדינה, מכונן אי-אמון וחוסר ביטחון אישי וקולקטיבי; חוויות של פחד כבסיס להתהוות עמדות מוסריות חדשות (למשל, השתנות של עמדות פוליטיות או אידיאולוגיות והנכחה של מתחים ופרדוקסים מוסריים חדשים); ולבסוף, תחושות של תקיעות, שיתוק, חוסר אונים ודיכאון, הקשורות לתפיסות עכשוויות של אובדן העתיד והתקווה שהמדינה מציעה. צירים אנליטיים אלו ישמשו אותנו לניתוח דפוסים חדשים וממוגדרים של שייכות (ואי־שייכות) לאומית, במטרה לחשוף את ההשלכות הרגשיות־מוסריות של העת הנוכחית.