Abstract
במאמר אני קורא לצדד בעמדה המקובלת על שיטות משפט אחדות, ולקבוע כי להגבלת עבירות של זכות חוזית לא יהא תוקף לכל דבר ועניין. הווי אומר, הנושה יהיה רשאי להמחות את זכותו על אף ההגבלה, הנמחה ירכוש זכות טובה נגד החייב, וההמחאה לא תיחשב להפרה של עסקת היסוד. עמדה זו מעניקה משקל יתר לעידוד שוק האשראי על פני עקרון חופש החוזים. גישה זו נוחה ביותר עבור עסקים המעוניינים להמחות את הזכויות שיש להם כלפי לקוחותיהם כדי להשיג מימון להמשך פעילותם. ראיית הממחה כמפר עלולה להביא לכך שנושים יהססו לכרות הסכם המחאה הנוגד את סעיף ההגבלה, הסכם שיכתיר אותם כמפרי חוזה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 108-128 |
Journal | משפטים על אתר |
Volume | 13 |
State | Published - 2019 |