Abstract
במרכז מאמר זה מאפיין תמטי עיקרי של הבדיון היהודי המודרני במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה: תיאור המרחב. השאלה שאני מציגה כאן קשורה בעניין זה בדיוק. היא עוסקת במערך הנתונים הבסיסי הקיים בספרות היהודית המודרנית: הנתיבים המתוארים בה, מעיירות המוצא אל ערי הפלך בתחום המושב ומערי האוניברסיטה במרכז אירופה אל ערי החוף במערב ומעבר להן. השאלה היא אפוא זו: האם אפשר לפרוס את המפה שבה משוטטת הספרות היהודית המודרנית? האם אפשר להתחקות אחר "הגאוגרפיה של הבדיון"? המאמר שלהלן כולל ארבעה שערים, המצטרפים יחד לכדי סרטוט ראשוני של מפת הבדיון בספרות היהודית המודרנית בין שנות השישים של המאה התשע־עשרה לשנות מלחמת העולם הראשונה. בשער הראשון מחשבות מקדמיות על הגאוגרפיה של הבדיון. השער השני "צרת כסלון" מוקדש לעיון במוסכמה הסמלית המורכבת של כינוי המקום, ביצירתם של ראשוני המספרים היהודיים המודרניים: ישראל אקסנפלד ושלום יעקב אברמוביץ . השער השלישי "מפת הגלות הקדושה" הוא ניסיון לפענח את אחת ממוסכמות הסימון המרכזיות של הגאוגרפיה של הבדיון היהודי המודרני: סימון מפת גלות רוסיה הגדולה באמצעות שמות מקום מקראיים. בשער זה תובא קריאה בשתי יצירות עיקריות בפרוזה העברית של שנות השישים והשבעים של המאה התשע־עשרה: הסיפור "קפיצת הדרך" מאת גורדון והרומן 'עיט צבוע' מאת מאפו. השער הרביעי והאחרון "המרחקים" מתקדם בזמן אל שנות מפנה המאות התשע־עשרה והעשרים, ומסמן את התרוקנות הגאוגרפיה של הבדיון משֵם ומקדושה על סף מלחמת העולם הראשונה. שער זה סוקר פרקים מן הסיפור הקצר בראשית המאה העשרים ונחתם בהצגת המאסף הספרותי 'גבולות' שערכו גרשון שופמן וצבי דיזנדרוק בשנת 1921 בווינה.
| Translated title of the contribution | The Geography of Fiction: Reading Modern Jewish Literature Between 1860-1920 |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 67-90 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | מכאן |
| Volume | כ"ג |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Axenfeld, Israel -- 1787-1866
- Geography in literature
- Gordon, Aaron David -- 1856-1922
- Hebrew literature, Modern
- Space and time in literature
- Yiddish literature