"האסטו" ו"אגיסטון": על תרומת העיון המשווה בבבלי ובירושלמי ללקסיקוגרפיה התלמודית

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

בעבר נהגו מפרשי הירושלמי הראשונים להסתייע בבבלי ולהיבנות ממנו לשם פירוש הירושלמי. אך כעת נוקטים החוקרים גישה הפוכה בדרך כלל: יש נטייה לראות את המסורות הארץ ישראליות קרובות למקור יותר מאלו שבבבלי, ולכן החוקרים נמנעים מלהשתמש בבבלי ככלי עזר בשחזור הנוסח של קטעים קשים בירושלמי ובפירושם. במאמר מעריך המחבר מחדש מוסכמה זו על ידי עיון בסיפור מוקשה המופיע בירושלמי שביעית וסנהדרין. הוא מראה באמצעות דוגמה זו כיצד אפשר להשתמש במסורת שבבבלי באופן מבוקר כדי לפרש סיפור מוקשה בירושלמי ולפתור בעיה לקסיקוגרפית חמורה. תגובתו של מרדכי סבתו למאמר ב"לשוננו" 73 (3-4), 459-478. תגובה של אהרן עמית לתגובתו של סבתו ב"לשוננו" 73 (3-4), 479-490.
Original languageHebrew
Pages (from-to)135-153
Number of pages19
Journalלשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה
Volume72
Issue number1-2
StatePublished - 2010

IHP Publications

  • ihp
  • Hebrew language, Talmudic
  • Talmud Bavli -- Sanhedrin
  • Talmud Yerushalmi -- Sanhedrin
  • Talmud Yerushalmi -- Shevi'it
  • שפה עברית -- תקופת חז"ל
  • תלמוד בבלי. סנהדרין
  • תלמוד ירושלמי. סנהדרין
  • תלמוד ירושלמי. שביעית

Cite this