Abstract
המאמר דן בנושא הפולמוס היהודי-שומרוני החבוי בתפילת העמידה. ערב המרד הגדול מערכת היחסים בין יהודים לשומרונים הגיעה לשיא נקודת הרתיחה עד כדי פגיעה פיזית של ממש. אולם לאחר חורבן בית שני מערכת היחסים בין שתי העדות הייתה טובה, ועדויות לכך נמצאות בכתבים השונים בני התקופה. בתקופה זו של רגיעה והפשרה במערכת היחסים בין יהודים לשומרונים בחרו חכמים להרחיק את השומרונים מחיי היהודים על ידי הצבת חיץ ברור בין שתי העדות. הם עשו זאת בנוסח תפילת העמידה. תפילת העמידה מכילה שתי ברכות (“מחיה המתים” ו”בונה ירושלים”) שהיו סלע המחלוקת בין היהודים לשומרונים בתקופה שבין שתי המרידות: שאלת המקום הנבחר (ירושלים או הר גריזים) והאמונה בתחיית המתים. למעשה, למעט שני עיקרי אמונה אלו בין היהודים לשומרונים לא היו כמעט הבדלים בשמירת המצוות בדור יבנה-אושא. על כן חכמים בחרו להדגיש את ההבדלים בין שתי העדות הקרובות זו לזו דווקא בטקסט המכונן של היהדות, הוא תפילת העמידה. בכך אולי ניסוהחכמים להרחיק את השומרונים מבית הכנסת בפרט ומחֵיקה של היהדות בכלל, זאת בדומה למה שהם עשו עם הנוצרים כשתיקנו את ברכת “המינים”. ואכן, לאחר מרד בר-כוכבא עלה כמה מדרגות הפולמוס בין היהודים לשומרונים, ובספרות התלמודית השומרונים נחשבים לגויים גמורים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 37-65 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | מחקרי יהודה ושומרון |
| Volume | כרך כט |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Amidah (Prayer)
- Debates and debating
- Resurrection
- Samaritans
- Temple of Jerusalem (Jerusalem, Israel)