Abstract
דעה רווחת בחקר ההיסטוריה של עם ישראל בימיי קדם, כי המוסיקה נאסרה אחרי חורבן בית שני. המאמר מבקש לבחון טענה זו מחדש ולהציע כיוונים אחרים. ממצאי המחקר מגלים שבארץ ישראל כלל לא נאסרה המוסיקה באופן גורף אחרי המרד הגדול, ואם היה ניסיון לבטל או להגביל, הרי שהדברים היו ממוקדים ביותר. המקורות המדווחים במפורש על גזירה כללית שייכים כולם לבבל הססאנית ואין להם מקבילות בספרות ארץ ישראל. מקורות אלו משקפים איפוא קרוב לוודאי התפתחות תרבותית המיוחדת ליהדות בבל, ואמנם גם שם נראה כי הגזירה הייתה ממוקדת הן במימד הגיאוגרפי והן במימד ההיסטורי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 97-105 |
| Number of pages | 9 |
| Journal | בדד: כתב-עת לעניני תורה ומדע |
| Volume | 22 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish mourning customs
- Jews -- History -- 70-638, Destruction of the Second Temple to rise of Islam
- Jews -- Iraq
- Jews -- Music
- Mishnah -- Sotah
- Tosefta -- Sotah