Abstract
בנוף התרבותי הארץ-ישראלי נוהגים להנגיד את ההגדרה העצמית וההתפתחות העצמית בדמוקרטיה מחד גיסא לתלותיות בלתי נאורה ותאוקרטיה קלריקלית מאידך גיסא. המדינה עדיפה על הדת, וזו האחרונה מהווה בעיה פחות או יותר קטנה במסגרת המדינית. הדת אפילו נחשבת איום על המסגרת הליברלית, שבה הכול שווים. תאוקרטיה היא הטרונומית, ודמוקרטיה היא אוטונומית – Tertium Non datur אין אפשרות שלישית. או חילוני או דתי או דמוקרטי או תאוקרטי, או פטרנליזם או זכויות האדם. לאור זאת, מחבר המאמר מציע במאמר זה לחשוב חשיבה אינקלוסיבית: אין סתירה בין דת ובין מדינה. בעקבות מחשבתו של לוינס, הוא טוען כי tertium datur – אפשרות שלישית אינה מן הנמנע – ומראה מהי השגיאה הטמונה במחשבה אקסקלוסיביסטית גורפת. זהות האדם המודרני יוצאת משייכותו למדינה מודרנית, אבל לא די בזה. האדם המודרני יכול להכיר בחשיבות המדינה, ומניה וביה לחשוב על מה שמעבר למדינה, לחשוב על הדת כעל מקור השראה ומחאה נגד השיקולים הנפוצים כל כך של "טובת המדינה", "סיבות המדינה". גישתו של לוינס אל היחס בין דת ובין מדינה מהווה דגם למחשבה אינקלוסיביסטית כזאת. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים (קובץ בעריכת אביעזר רביצקי) |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | המכון הישראלי לדמוקרטיה |
Pages | 409-429 |
Number of pages | 21 |
ISBN (Print) | 9657091969 |
State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Judaism
- Judaism and politics
- Lévinas, Emmanuel
- Religion and state
- Zionism