Abstract
שואה ואימה ירדו לעולם כשהן כרוכות זו בזו. בספרות השואה, שקהל היעד שלה הוא מבוגרים ובני נוער, קיים מערך מורכב של דרכי עיצוב ספרותיות שנעות בין הנטייה להעצמת האימה ובין ניסיונות לעדן ולנטרל. הפנייה היא על פי רוב לאחד הקטבים: נטורליזם או ריאליזם לירי. לעתים מופיע באותה היצירה עצמה מערך משולב של "אמנות הבחילה" עם פרוזה לירית מעודנת, והמתח בין שתי דרכי העיצוב מעלה את העניין ביצירה. לעומת זאת, ספרות הילדים בנושא השואה פונה במובהק לדרך העידון והנטרול, עד כי מאבק ההישרדות של הניצול משדר מעין הירואיזם אופטימי, שנעדר כליל מסיפורי המאבק וההישרדות בספורת שנועדה למבוגרים. המחברת בודקת את הדרכים לעידון האימה בספרות השואה למבוגרים ולילדים מתוך עמידה על המשותף ועל הייחודי.
Original language | American English |
---|---|
Pages (from-to) | 32-40 |
Number of pages | 9 |
Journal | עיונים בספרות ילדים |
Volume | 23 |
State | Published - 1 Jan 2014 |
Bibliographical note
Item Citation: עיונים בספרות ילדים, 23: 32-40, 2014Accession Number: edsihp.000876506; Publication Type: Academic Journal; Source: עיונים בספרות ילדים , 23: 32-40, 2014; Language: Hebrew; Publication Date: 20140101
Keywords
- שואה בספרות ובשירה.
- ספרות ילדים ונוער.
- Holocaust, Jewish (1939-1945), in literature
- Children's literature
- שואה בשירה ובספרות
- ספרות השואה
- ספרות ילדים ונער
- Holocaust in literature
- Juvenile literature
- יעוז-קסט, איתמר. בחלון הבית הנוסע
- אורלב, אורי. <<ה>>אי ברחוב הצפורים
- אורלב, אורי. חילי עופרת
- גולן, שמאי. באשמרת אחרונה
- תומר, בן-ציון. דרך מלח
- תמר, בן-ציון. דרך מלח