Abstract
בחינת השאלה מהי עמדת ההלכה כלפי דיבור נשים בציבור עברה דרך התבוננות בגדרי איסורי הסתכלות גברים בנשים ושמיעת קול אישה. ראינו כי נאסרה דווקא הסתכלות המכוונת להנאה, ולא ראייה סתמית ואקראית, וכי נטיית פוסקים לאסור בייחוד דיבור של קרבה ושירה. בהקשר לכך ראינו כי על נשים מוטלת החובה שלא להכשיל בעבירות אלה. ראינו גם, כי הבדלים בהרגלים החברתיים, משפיעים על גדרי ההרחקות בין המינים, ובחברה שבה נשים וגברים לומדים ועובדים בצוותא, ויחד עם זאת בעלי מודעות לחשיבות הצניעות, מצטמצם החשש להסתכלות ודיבור שאינם במקומם. לאחר בחינה של פסיקות פוסקים בני זמננו, עלה בבירור כי לנוהג החברתי מקום מרכזי בעיצוב הגדרים בסוגיה זו. בחברה בה הימצאות נשים במרחב הציבורי לגווניו הינה שגרתית ואינה יוצאת דופן, אין איסור הלכתי בנשיאת דברים על ידי נשים מול גברים במגוון הקשרים: הרצאות, שיעורי תורה (שאינם בבית הכנסת, או לכל הפחות לא כהמשך ישיר לתפילה), סדנאות, הספדים והצגות שאין בהם נעימה ושירה וסרטונים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 144-155 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | אמונת עתיך |
| Volume | 147 |
| State | Published - 2025 |
IHP Publications
- ihp
- Women in Judaism
- Jewish law
- Modesty
- Lectures and lecturing
- Speech
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Jewish women -- Religious life
- Women in Judaism
- Women (Jewish law)