דיאלקטיקה של קבלה-התנגדות במהלך טיפול פסיכולוגי עם נשים בגיל השלישי בישראל ‏

מטרת המחקר: אף שבעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה בתוחלת החיים רק מעט נחקרו תהליכים טיפוליים בשלב זה של החיים. המחקר הנוכחי ביקש לבחון את עמדתן ותחושותיהן של נשים בגיל השלישי כלפי הזדקנותן ואת השתנותן במהלך טיפול פסיכולוגי.שיטה: שמונה טיפולים עם נשים בגיל השלישי, שנמשכו כשנה אקדמית אחת, נותחו באופן איכותני. הניתוח תר אחר תכנים רלוונטיים לשאלת המחקר באמצעות ניתוח תוכן קטגוריאלי שיושם על ‘סיפורים קטנים’ שהופיעו בתחילת הטיפולים, באמצע ובסיום.תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קונפליקט ליבה בין יכולות להיחלשות, המתבטא בשני צירים שעלו כמרכזיים: התרחקות לעומת התקרבות של הנשים בעמדתן כלפי הזיקנה, וכן דגש על העצמי מול דגש על האחר.על בסיס החיבור בין שני צירים אלו גיבשנו מודל של ארבע עמדות נפשיות: התנגדות-עצמי, התנגדות-זולת, קבלה-עצמי וקבלה-זולת מתואר ומודגם. נמצאו גם שני דפוסי ליבה, האחד – היצמדות לעמדה עיקרית (בדרך כלל התנגדות-זולת), שהתבטאה בסטטיות, והשני – תנועה דינמית על מטריצת העמדות, אשר אפשרה התפתחות ותחושת יכולות.סיכום: מהמחקר עלה, כי היכולת לגמישות ולתנועה בין העמדות הנ”ל מאפשרת אינטגרציה בין מצבי עצמי שונים ואיזון לבין המשכיות הזהות של האישה מהעבר לעומת השתנות והסתגלות של הזהות למציאות החדשה של הזיקנה.מסקנות: דפוס התנועה הדינמית מאפשר לאישה לנוע בין העמדות השונות. במחקר עלה כי דפוס זה קשור לחוויה סובייקטיבית גבוהה יותר של רווחה. אנו מציעות כי פסיכותרפיה יכולה לחזק את יכולת התנועה הדינמית, והיא בתורה עשויה להגביר את האפשרות לחוויה פוטנטית בקרב נשות הגיל השלישי. (מתוך המאמר)