גיור בת הזוג הנכרייה: עיון במשנתם של חכמים ספרדים בני המאה התשע-עשרה,

Z. Zohar, זוהר צבי

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

במאמר זה נבחנו עשר תשובות של חכמים ספרדים מהמאה התשע־עשרה, שעסקו בגיור בת הזוג הנכרייה של גבר יהודי ונישואיה עמו. העובדה שאיסור הגיור לא עלה כלל על דעת מי מחכמים אלו, וכי איסור הנישואין לאחר הגיור התגלה כעמדה שולית בשיח ההלכתי של חכמי הספרדים במאה התשע־עשרה, אינה דבר של מה בכך. הרי איסור קבלת נכרית המבקשת להתגייר "לשם איש" נפסק להלכה על ידי כל גדולי הפסוקים, כפי שגם נפסק להלכה שאסור ליהודי להינשא לגיורת שהוא נחשד על קיום יחסים עמה לפני שהתגיירה. נוסף על כך, במסורת הקבלית מופיעה עמדה רבת עצמה המתייחסת ליהודי "הבועל ארמית" ברתיעה ובסלידה, כפי שראינו אצל הרב חיים פאלאג'י וביתר שאת אצל הרב בן וואליד; עמדה זאת בוודאי לא נעלמה מעיניהם של כל החכמים שנדונו במאמר הנוכחי. מעבר לכך, הסבירות שהמתגיירת בעקבות זוגיות מעורבת עם יהודי עבריין תנהל אורח חיים יהודי מוקפד הייתה בבירור מועטה. ניכר אפוא שהייתה זאת בחירה מודעת של החכמים הללו רובם ככולם לעצב עמדה הלכתית בנושא גיור תוך התעלמות מדעות קבליות, ותוך הימנעות הן ממדיניות פעילה של הרחקת היהודי החוטא מקרב הקהילה, הן ממדיניות 'שב ואל תעשה' של השארת הזוגיות האסורה על כנה. הם התוו מדיניות הלכתית אקטיבית של הכלת היהודי החוטא בתוך קהילה, תוך גיור רעייתו הנכרייה וילדיהם (שנולדו כנכרים), אף אם לא יקפידו על קלה כחמורה. כך אפשרו חכמים אלו לאב, לאם ולילדים להמשיך יחדיו את חייהם כתא משפחתי יהודי (אף אם לא דתי ביותר) וכחלק בלתי נפרד מעם ישראל. (מתוך המאמר)

Original languageHebrew
Pages (from-to)101-156
Journalדיני ישראל
Issue number2017,
StatePublished - 2017

Cite this