Abstract
בתורה הותרו לאכילה רק יונקים שיש להם סימני טהרה כמו מפריסי פרסה ומעלי גרה. אולם בתלמוד מובא תהליך גיבון החלב כסימן נוסף להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות. לפי קריטריון זה רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי הרמב"ם להלכה ועליה מבוססות הלכות שונות בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים. לצורך בחינת מדד זה נבדק חלב של יונקים שונים בשתי שיטות. הראשונה, נעשתה מיד עם החליבה באמצעות האנזים רנין כפי שמקובל בשיטה המסורתית. השניה נעשתה במעבדה במכשיר האופטיגרף, המאפשר קבלת בדיקות מהירות הקרשה וחוזק הגבן. תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'מוס, יחמור, אייל אירופי, אייל אדום, יעל וג'ירפה - המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים המוגדרים כבעלי חיים טמאים. תוצאות המחקר איששו באופן חד משמעי את הקביעה שתהליך הגיבון הוא מדד אמין להבחנה בין יונקים טהורים לטמאים. תוצאות מחקר אלה מעידות שהציווי בתורה המבחין בין בעלי חיים אלה אינו שרירותי ולמדד זה יש השלכה כלכלית בקרב מליוני מאמינים יהודים ומוסלמים צרכני הבשר הכשר. הוא מקנה לפוסקי ההלכה בימינו כלים נוספים לבחינות סוגיות סבוכות הקשורות להיתרם של בעלי חיים שיש ספק לגבי כשרותם. (תקציר מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 75-94 |
Number of pages | 20 |
Journal | בדד: כתב-עת לעניני תורה ומדע |
Volume | 21 |
State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Agriculture, Ancient
- Animals -- Religious aspects -- Judaism
- Butter
- Cheese
- Dairy products
- Kashrut