גורמי סיכון להתאבדות בקרב חיילים ממוצא אתיופי: [מאמרים]

רקע: שיעור ההתאבדויות בקרב יוצאי אתיופיה בישראל גבוה בהשוואה לשיעור זה, הן בקרב יוצאי חבר המדינות והן בקרב ילידי הארץ. מגד, שיעור יוצאי אתיופיה בקרב כלל מבצעי הניסיונות האובדניים הוא נמוך ביחס לחלקם בכלל האוכולוסייה. מטרות: חקירת גורמי הסיכון להתאבדות בקרב חיילים ממוצא אתיופי. שיטה: מחקר מקרה-ביקורת רטרוספקטיבי לבחינת המתאם בין מאפייניהם הסוצי-דמומגרפיים והאישיים של חיילים ממוצא אתיופי שהתאבדו לביון מאפיינים אלה בקרב חיילים ממוצא אתיופי שלא התאבדו ובקרב אוכלוסיית החיילים שהתאבדו שאינם ממוצא אתיופי. אוכלוסיית המחקר מנתה את כלל החיילים ממוצא אתיופי שהתגייסו לצה"ל בשנים 1992-2012, וכן את כלל החיילים שהתאבדו באותן שנים – ממוצא אתיופי ושאינם ממוצא אתיופי (n=22,896). קבוצת המחקר מנתה את כלל חיילי החובה ממוצא אתיופי שהתאבדו בעת שירותם הצבאי באותן שנים (32 חיילים). המחקר כלל שתי קבוצות ביקורת: בקבוצת הביקורת הראשונה נמנו כלל חיילי החובה ממוצא אתיופי שהתגייסו באותן שנים ולא התאבדו במהלך שירותם הצבאי (22,434 חיילים). בקבוצת הביקורת השנייה נמנו כלל החיילים שהתאבדו באותן שנים ושאינם ממוצא אתיופי (430 חיילים). תוצאות: מבחינה מגדרית, החיילים ממוצא אתיופי שהתאבדו היו כולם גברים. זאת בהשוואה ל- 92.2% גברים מקרב המתאבדים שאינם ממוצא אתיופי. בקרב חיילים ממוצא אתיופי, שיעור המתאבדים ששירתו ביחידות קרביות גבוה פי 3.57 משיעור המתאבדים ששירתו ביחידות עורפיות (p=0.001). שיעורם של החיילים הקרביים ממוצא אתיופי שהתאבדו גבוה גם בהשוואה לשיעור החיילים הקרביים שהתאבדו מקרב שאר אוכלוסיית החיילים המתאבדים (48.1% לעומת 30.3%; p=0.046). ביחס לכלל החיילים האחרים שהתאבדו, נמצא כי שיעורם של בעליה האינטליגנציה הנמוכה בקרב חיילים ממוצא אתיופי גבוהה פי 4 (51.8% לעומת 14.4%; p<0.001). מסקנות והמלצות: המתאם החיובי שנמצא בקרב חיילים ממוצא אתיופי בין ערכים נמוכים במדד האינטליגנציה ובין התאבדות וכן בין שיבוץ ליחידות קרביות לבין ריבוי יחסי של התאבדויות בהשוואה לשיעור בקרב שאר חיילי היחידות הקרביות עשוי להצביע על הבדלים בין האוכלוסיות שאינם מעידים בהכרח על פערי איכות אלא הם תלויי תרבות. ממצאים אלה משקפים תהליך השתלבות איטי של האוכלוסייה ממוצא אתיופי בכלל האוכלוסייה, המעיד על מצבי דחק ותורם את חלקו בהיווצרותם. לפיכם, ממצאים אלה עשויים לסייע בגיבוש תכניות התערבות רגישות תרבותית החיוניות לצורכי מניעה יעילה יותר של אובדנות בצבא. (מתוך המאמר)