Abstract
האיסור התורני על המלך להרבות כסף וזהב: (דברים יז, יז): 'וכסף וזהב לא ירבה לו מאד', משמש נקודת מוצא לבירור גבולות הצבירה המותרים למדינה מודרנית. במאמר זה נבחן את השלכות איסור זה על גופים ממשלתיים, תוך התייחסות למקורות תלמודייםצ ופסיקות הלכתיות רלוונטיות. בשו"ת 'משפט כהן' (סי' קמב-קמד) קובע הר ב קוק שכאשר אין מלך חוזרות זכויותיו לידי האומה. הוא מוסיף ואומר: 'שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לענין כמה משפטי המלוכה, וביחוד למה שנוגע להנהגת הכלל'. לדבריו, שלטון דמוקרטי הנבחר בידי ישראל שואב את סמכויותו בעניינים רבים מדין המלך. הרב קוק אינו מפרט האם חזרת 'משפטי המלוכה' כוללת גם איסור ריבוי כסף וזהב במשטר דמוקרטי, ומוסדותיו הממלכתיים. במאמר זה ננסה להבהיר אפוא, עד כמה מותר לגבות מיסים מאזרחים לצורך ניהול המדינה, והאם רשויות ממשלתיות רשאיות לצבור רזרבות תקציביות לעתיד. כמו כן, נציע דרכים להגדלת משאבים לאומיים באופן המותר. תחילה נדון בתקציבים שונים, כגון ביטחון ושכר פקידי הממשל. לאחר מכן נבחין בין הגדלת תקציב שנובע ממיסוי עודף, ובין הגדלת תקציב שנובע מקנסות. לדוגמה: בשנים הקרובות צפוי להיכנס לתוקפו חוק 'אגרת גודש ', שעשוי להכניס לקופת המדינה הכנסות רבות. בדברים להלן נבחן את היחס בין צבירה כזו לאיסור על מלך או שלטון להרבות כסף וזהב.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 119-128 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | אמונת עתיך |
| Volume | 148 |
| State | Published - 2025 |
IHP Publications
- ihp
- Wealth
- Rich people
- Economic policy
- Taxation
- Budget -- Israel
- Democracy