Abstract
בית הכסא ובית המרחץ נזכרים בכפיפה אחת במקורות התקופה ומופיעים בממצאים ארכיאולוגיים כמוסדות הקשורים לתחום בריאות הציבור וכמקומות בילוי חברתיים. רק מהתקופה הרומית אפשר למצוא בתי מרחץ ובתי כסא גדולים ומשופרים כחלק ממפעלי הבנייה שאפיינו את השלטון הרומי, כגון: בנית אמות מים ורשת ביוב וניקוז מרכזית ומשוכללת. בתקופה ביזנטית מתרחבת תפוצת בתי כסא פרטיים: חדר עם פתח ומתחתיו כלי איסוף או בור ספיגה. חז"ל עסקו רבות גם בהלכות בית הכסא וייחדו בהן מקום רב למנהג המגונה של עשיית צרכים בפרהסיה שהיה מקובל בעולם הרומי
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 27-50 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | ירושלים וארץ-ישראל |
| Volume | 2 |
| State | Published - 2004 |
IHP Publications
- ihp
- Baths
- Eretz Israel -- Antiquities, Byzantine
- Eretz Israel -- Antiquities, Roman
- Essenes
- Jewish hygiene
- איסיים
- ארץ-ישראל -- ארכיאולוגיה -- תקופה ביזנטית (324-640 לספירה)
- ארץ-ישראל -- ארכיאולוגיה -- תקופה רומית (63 לפנה"ס- 324 לספירה)
- היגיינה ביהדות
- לטרינות
- מרחצאות