Abstract
במאמר מבקש המחבר לטעון כי בסופו של תהליך אישור הרפורמה במקרקעי ישראל ותהליכי החקיקה שנבעו ממנה ושעלו בגינה, לא רק שמשטר הבעלות הצבורית על רוב רובם של קרקעות מדינת ישראל נותר על כנו, האתוס הציוני של "קרקעות הלאום" והאידאה של "והארץ לא תימכר לצמיתות" לא רק שלא נפגעו אלא התחזקו. מטרת המאמר היא לנתח את תכנית הרפורמה, את סיבות ההתנגדות לה ואת התהליכים שהביאו להגבלתה, ולהראות כיצד בסופו של יום חוזקו לדעת המחבר אתוס "קרקעות הלאום", העיקרון "והארץ לא תימכר לצמיתות" ומשטר הבעלות הצבורית על מרבית קרקעות מדינת ישראל. המאמר מתבסס בעיקרו על מקורות ראשוניים ובכללם הליכי חקיקה ופסקי דין וכן על מידעים מתוך העיתונות שליוותה את כל הקשור ברפורמת המקרקעין בתקופה שלמין תחילת 2009 - עת הועלה רעיון הרפורמה ועד למאי 2012 עת דחה בג"ץ עתירה עקרונית נגד חוקיותה של רפורמת המקרקעין.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 49-71 |
| Journal | מקרקעין |
| Volume | 14 |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2015 |