Abstract
במאמר מבקש המחבר לטעון כי בסופו של תהליך אישור הרפורמה במקרקעי ישראל ותהליכי החקיקה שנבעו ממנה ושעלו בגינה, לא רק שמשטר הבעלות הצבורית על רוב רובם של קרקעות מדינת ישראל נותר על כנו, האתוס הציוני של "קרקעות הלאום" והאידאה של "והארץ לא תימכר לצמיתות" לא רק שלא נפגעו אלא התחזקו. מטרת המאמר היא לנתח את תכנית הרפורמה, את סיבות ההתנגדות לה ואת התהליכים שהביאו להגבלתה, ולהראות כיצד בסופו של יום חוזקו לדעת המחבר אתוס "קרקעות הלאום", העיקרון "והארץ לא תימכר לצמיתות" ומשטר הבעלות הצבורית על מרבית קרקעות מדינת ישראל. המאמר מתבסס בעיקרו על מקורות ראשוניים ובכללם הליכי חקיקה ופסקי דין וכן על מידעים מתוך העיתונות שליוותה את כל הקשור ברפורמת המקרקעין בתקופה שלמין תחילת 2009 - עת הועלה רעיון הרפורמה ועד למאי 2012 עת דחה בג"ץ עתירה עקרונית נגד חוקיותה של רפורמת המקרקעין. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 49-71 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | מקרקעין |
| Volume | יד |
| Issue number | 4 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- מנהל מקרקעי ישראל
- Minhal meḳarḳeʻe Yiśraʼel
- קרן קיימת לישראל
- Ḳeren ḳayemet le-Yiśraʼel
- בעלות ציבורית על קרקעות
- Public lands
- הפרטה
- Privatization
- חוק מנהל מקרקעי ישראל, תש"ך- 1960
- Land tenure -- Law and legislation -- Israel
- מדיניות קרקע
- Land use -- Government policy
- קרקעות חקלאיות
- Farms
- Land use, Rural
- קרקעות -- היבטים כלכליים ולאומיים
- רפורמה במנהל מקרקעי ישראל (הצעה)
- תיקוני חוק
- Legislative amendments
