Abstract
בשנות העשרים החל תהליך שבו עברה בהדרגה ההנהגה בתנועה הציונית מן הימין אל מפלגות הפועלים. כיצד הגיבו החוגים האזרחיים של הימין לנוכח כוחם העולה של הפועלים? אילו מאמצים הושקעו לתיאום עמדות בקרב תנועות הימין ולשיתוף פעולה ביניהן? מאמר זה יתמקד בניסיונות לשיתוף פעולה בין 'המזרחי' לרביזיוניסטים , אשר היוו את של בשנות ה 30 אחד המרכיבים המגזר האזרחי בארץ ישראל. האהדה של חוגים בתוך הסתדרות 'המזרחי' לרביזיוניסטים החלה עם הופעתה של תנועה זו כגוף מלוכד בתנועה הציונית ב- 1925. לשתי התנועות היו השקפות דומות בתחומי האידיאולוגיה, הפוליטיקה והחברה. המאורעות המסעירים של התקופה הביאו לידי תיאום עמדות ובכמה מקומות גם לכלל שילוב אורגני. למרות זאת, שיתוף הפעולה בין שתי התנועות היה שטחי ולא האריך ימים, מסיבות שנעמוד עליהן בהמשך. להבנת מערכת היחסים בין 'המזרחי' לרביזיוניסטים בשנות העשרים והשלושים, מן הדין, מחד גיסא, ללבן את הקרבה האידיאולוגית והאינטרסים הפוליטיים והמעמדיים, אשר הובילו לשיתוף פעולה מעשי, ומאידך גיסא לבחון את הגורמים אשר מנעו יתר קרבה, למרות ההבנה וזהות האינטרסים. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מאה שנות ציונות דתית: היבטים היסטוריים (קובץ בעריכת אבי שגיא ודב שוורץ) |
| Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
| Pages | 41-54 |
| Number of pages | 14 |
| ISBN (Print) | 965-226-247-1 |
| State | Published - 2003 |