Abstract
מטרתו של המחקר המתואר הייתה לבחון באופן אמפירי את הנחותיה של התאוריה הקלייניאנית, תוך ביסוס אמפירי-כמותי של העמדה הפרנואידית-סכיזואידית ושל זו הדיכאונית, ובחינת הקשר בין פיצול למצוקה נפשית. העמדה הפרנואידית-סכיזואידית יוצגה על ידי פיצול, חרדה פרנואידית, תוקפנות, חוסר מובחנות ובושה. העמדה הדיכאונית יוצגה על ידי יכולת לחוש אשמה המביאה ללקיחת אחריות ולביצוע תיקון, ועל ידי יכולת לחוש אמפתיה. ההשערה הייתה כי המשתנים במחקר יתקבצו לשני גורמים מובחנים, כאשר הפיצול, חרדה פרנואידית, חוסר מובחנות, תוקפנות ובושה ייטענו לגורם אחד: העמדה הפרנואידית-סכיזואידית. ואילו אשמה ואמפתיה לגורם שני: העמדה הדיכאונית. השערה נוספת הייתה כי יימצאו מתאמים חיוביים בין המשתנים בתוך כל עמדה למתאמים שליליים בין העמדות. עוד השערה הייתה כי משתנים פרנואידיים-סכיזואידיים יימצאו במתאם חיובי עם מצוקה נפשית, ומשתנים דיכאוניים, במתאם שלילי עמה. מעבר לכך הוצגה השערה כי חרדה פרנואידית וחוסר מובחנות יתווכו את הקשר שבין פיצול לאמפתיה, לבושה ולתוקפנות, ואת הקשר שבין בושה לתוקפנות. ההשערה האחרונה הייתה כי המשתנים בעמדה הפרנואידית-סכיזואידית יתווכו את הקשר שבין פיצול למצוקה נפשית. במחקר השתתפו 270 סטודנטים ומשתני המחקר נמדדו על ידי שאלונים לדיווח עצמי. כלל השערות המחקר אוששו, למעט השערה הנוגעת לכך שחוסר מובחנות מתווך הקשר שבין פיצול לאמפתיה. נוסף על כך בושה הייתה המשתנה היחיד בניתוח הגורמים אשר היה בעל רמת טעינות גבוהה יחסית לשני הגורמים. נמצא כי המשתנים במחקר מסבירים כ-68 אחוז מהשונות של מצוקה נפשית. תוצאות המחקר איששו את העמדות הקלייניאניות. הדיון שבעקבותיו עוסק בהסברת הממצאים ובהצעה למחקרי המשך, כמו גם במגבלות המחקר ובהשלכותיו. (מתוך המאמר) מחקר אמפירי-כמותי
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-31 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | מארג |
| Volume | 3 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Depression, Mental
- Empathy
- Guilt
- Klein, Melanie
- Paranoia
- Shame
- Splitting (Psychology)
- Stress (Psychology)