Abstract
אני מבקש לברר מה הן המשמעויות הרעיוניות, התודעתיות והחינוכיות של בידוד כפוי. כיצד נבנה המרחב האישי לאור רכיב הבדידות? מה הם החסרונות ואולי גם היתרונות החברתיים של בידוד כזה? אפשר להתייחס לבדידות כתופעה המנוגדת לדיאלוג. או אז הבחינה הפילוסופית תבדוק עד כמה בידוד חברתי גורם לבידוד דיאלוגי. הרי התקשורת באמצעים אלקטרוניים לא פסקה. אפילו המבט התאפשר לבעלי הכלים המתאימים, והחינוך התאים את עצמו להוראה פרונטלית ווירטואלית באמצעות זום. אולם ברמה המינימלית של המפגש, פנים אל פנים, נותר האדם בבדידותו. עם השאלה הפילוסופית הזאת, של מעמד המפגש הפיזי מול המפגש הווירטואלי מבחינת הדיאלוג, בובר, למשל, לא היה יכול להתמודד בהיעדר האמצעים האלקטרוניים בתקופתו. הקורונה כפתה ריחוק. ברצוני להתייחס להלן בקצרה למעמדה של הבדידות בספרות הפילוסופית והתיאולוגית ולבחון את השלכותיו על הבידוד הכפוי, דהיינו בידוד בימי המגפה. אציג שיקולים אחדים במגמה להבין את המשמעות הרעיונית והאישיותית של הבידוד הכפוי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 175-187 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | עיונים בחינוך:כתב עת לעיון ומחקר בחינוך |
| Volume | 24 |
| State | Published - 2024 |
IHP Publications
- ihp
- Adjustment (Psychology)
- COVID-19 (Disease) -- Psychological aspects
- COVID-19 Pandemic, 2020-
- Consciousness
- Dialogue
- Jewish philosophy
- Jews -- Identity
- Loneliness
- Philosophical anthropology
- Religion
- Ultra-Orthodox Jews