אתגרים, מתחים ומענים בהוראת מחקר איכותני במדעי החברה

המאמר מציע מעין מפת דרכים שבאמצעותה אפשר לבחון מגוון של סוגיות בהוראת תחום מחקר איכותני. בפרט מציעה המחברת להתייחס לשלושה אתגרים העומדים לפני המלמדים שיטת מחקר זו: אתגרים רעיוניים - המתייחסים לסוגיות עקרוניות הקשורות למהותו של המחקר האיכותני ולמטרות ההכשרה; אתגרים מתודולוגיים - המתייחסים לתהליך ההכשרה לעריכת מחקר מסוג זה; ואתגרים פוליטיים - המתייחסים להקשר של הוראת המחקר האיכותני, הנחשב שולי בהשוואה למחקר הכמותי, הנפוץ במדעי החברה. בהמשך המאמר מציעה המחברת מתווה לתהליך למידה וממחישה כיצד האתגרים שהועלו עשויים לקבל באמצעותו התייחסות ולעתים מענה. על פי המאמר, אחד האתגרים הרעיוניים העיקריים היא השאלה אם המחקר האיכותני הוא מתודה, ובהתאם לכך יש ללמדו כעוד שיטת מחקר, ורק ככזו, או שמא מדובר בתפיסת עולם, שהמתודולוגיה היא רק חלק ממנה, ולכן יש ללמדו כפרדיגמה שלמה, על היבטיה האפיסטמולוגיים והמתודולוגיים. האתגרים המתודולוגיים כוללים סוגיות הקשורות לתהליך ההוראה (והלמידה) עצמו כמו למשל תכנון מבנה הקורס ומהלכו, אופיו של הקורס וסתירות אפשריות בין צורכי הקורס לסביבת הלימודים שהוא מתקיים בה. הסוגיות הפוליטיות בוחנות את תהליך ההוראה של מחקר איכותני מזווית רחבה יותר, של ההקשר הרחב שבתוכו מחקר מסוג זה נלמד, והאופן שהקשר זה מעצב את דרכי הלימוד ואת תכניו. כך למשל נידונה אחת ההשלכות העיקריות של תפיסת המחקר האיכותני ובדיסציפלינות רבות באקדמיה כמשני למחקר הפוזיטיביסטי-כמותי. וכך, בשל קדימותו של המחקר הכמותי ובשל ההיכרות המוקדמת של הלומדים בראש ובראשונה עם המחקר הסטטיסטי, הגישה האיכותנית נלמדת בדרך כלל מתוך השוואה לפרדיגמה הפוזיטיביסטית, המקצינה לעתים את ההבדלים בין הגישות.