אפיסטמולוגיה, תאולוגיה ופמיניזם דתי: המסע האינטלקטואלי של תמר רוס

פרופ' תמר רוס היא הוגת הדעות המובילה של הפמיניזם האורתודוקסי בעולם היהודי, אך העיסוק שלה בפמיניזם אפשר לה לתהות על שאלות תאולוגיות ואפיסטמולוגיות גדולות יותר: האם אפשר ליישב באופן עמוק בין ביקורות חוץ-דתיות ובין מחויבות למסורת הדתית מתוך הכרה מלאה בכך שהיא אינה נושאת בהכרח את ערך האמת במובן האונטולוגי? האם האפיסטמולוגיה המרוקנת אמתות דתיות מערך האמת הקלאסי שלהן יכולה להתיישב עם תאולוגיה מלאת חיים, מחויבת ומסורה? האם "תמימות שנייה" ביחס למסורת היא בגדר האפשר? רוס מתמודדת עם השאלות המורכבות האלה מתוך שימוש בכלים של הפילוסופיה האנליטית, ובייחוד הפילוסופיה של השפה, של החוק ושל התודעה, ותשובותיה מפתיעות ועמוקות. המאמר מציג את קורות חייה ופועלה של פרופ' תמר רוס, ולאחר מכן דן בסוגיות הנוגעות לפילוסופיה בשירות התיאולוגיה, האפיסטמולוגיה כבעיה תאולוגית, והפמיניזם הדתי כמקרה מבחן ליחס שבין האפיסטמולוגיה לתאולוגיה תוך התייחסות לרעיון ההתגלות המצטברת ומתמשכת. המאמר מתייחס גם לתאולוגיה פוסט-מודרנית וקונסטרוקטיביזם, להבדל של משנתה של פרופ' תמר רוס בהשוואה למשנתה של ג'ודית פלאסקו, ולפילוסופיה של ההלכה תוך התייחסות לתפיסותיהם של סטנלי פיש ורוברט קובר. סיום המאמר מתייחס להערכת תרומתה של פרופ' תמר רוס להישגי הפמיניזם האורתודוקסי-מודרני.