TY - JOUR
T1 - אסטרטגיות רטוריות לגיבוש קהילת נשים אורתודוקסית בשיעורי דרשות של רבניות-דרשניות בפני קהל נשים
AU - שלוסברג, גליה
AU - לבנת, זהר
N1 - למאמר מצורף נספח שכותרתו: "דוגמות לפרסומים לכנסי נשים שבהם דורשות רבניות".
PY - 2023
Y1 - 2023
N2 - מאמר זה מבוסס על מחקר (שלוסברג, תש"ף) שבחן את הרטוריקה של רבניות אורתודוקסיות באירועי דיבור שנכנה אותם כאן "שיעורי דרשות. "המושג" שיעורי דרשות "מחבר בין שני מושגים מוכרים ומקובלים ביהדות. האחד הוא "שיעור תורה", מושג רחב הכולל מגוון של נושאי לימוד, שיטות לימוד ואמצעי לימוד: שיעורים על הש"ס (תלמוד בבלי), המחולקים לעיון ולבקיאות, וכן שיעורי הלכה, שיעורי מוסר, שיעורים על פרשת השבוע ועוד. הלימוד יכול להתקיים על ידי לומד יחיד,בחברותות או בקבוצות גדולות יותר, ובהן דובר המנחה את הלימוד. בדרך כלל הלימוד נערך תוך עיון משותף במקורות הנגישים לכל אחד מהלומדים. לעומת זאת, המושג השני, ה"דרשה", מוגדר כאירוע דיבור המאופיין בניסיון להאיר מחדש את דברי התורה ולחשוף את משמעותם לקהל הנוכח בדרשה; יש בכך ניסיון למצוא במקורות היהודיים רלוונטיות לציבור המאזינים, למקום ולזמן כדי לחזק תופעות חיוביות ולגנות תופעות שליליות. לצד רעיונות וחידושים הדרשה כוללת גם סיפורים, משלים ומעשיות. הדרשה מאופיינת כאירוע ציבורי בנוכחות קהל רב יחסית, כשיח חד-כיווני שבו הטקסטים הנדונים אינם נגישים לקהל (היינמן,תשל"א:1–9; קפלן,תשס"ז:16-11 ;רגב,תש"ע:11–16 ;זלקין,תשע"ג.) אירועי הדיבור שנבחנו במחקר זה ידועים בציבור כ"שיעורים", אך הם דומים לסוגת הדרשה מן הבחינות האלה: הרבניות הן הדוברות היחידות, הטקסטים שהן מתייחסות אליהם אינם נגישים לקהל הנשים בעת אירוע הדיבור, והתכנים המועלים בשיעוריהן מאירים מחדש נושאים הקשורים לקהל זה. שיעורי הדרשות של רבניות אורתודוקסיות הם סוגה ייחודית מבחינה לשונית וחברתית, שלא נחקרה עד כה. קיומן של אסטרטגיות ליצירת הזדהות ותחושת שייכות לקהילת נשים מאפיין את שיעורי הדרשות של כל הרבניות משלושת הזרמים שנבדקו: רבניות חרדיות-ליטאיות, רבניות תורניות-לאומיות ורבניות מחזקות-מזרחיות.עם זאת, מן המחקר עולה כי הרבניות המחזקות משתמשות באסטרטגיות אלה יותר מן האחרות, הן מבחינת כמותן הכללית והן מבחינת המגוון שלהן.
AB - מאמר זה מבוסס על מחקר (שלוסברג, תש"ף) שבחן את הרטוריקה של רבניות אורתודוקסיות באירועי דיבור שנכנה אותם כאן "שיעורי דרשות. "המושג" שיעורי דרשות "מחבר בין שני מושגים מוכרים ומקובלים ביהדות. האחד הוא "שיעור תורה", מושג רחב הכולל מגוון של נושאי לימוד, שיטות לימוד ואמצעי לימוד: שיעורים על הש"ס (תלמוד בבלי), המחולקים לעיון ולבקיאות, וכן שיעורי הלכה, שיעורי מוסר, שיעורים על פרשת השבוע ועוד. הלימוד יכול להתקיים על ידי לומד יחיד,בחברותות או בקבוצות גדולות יותר, ובהן דובר המנחה את הלימוד. בדרך כלל הלימוד נערך תוך עיון משותף במקורות הנגישים לכל אחד מהלומדים. לעומת זאת, המושג השני, ה"דרשה", מוגדר כאירוע דיבור המאופיין בניסיון להאיר מחדש את דברי התורה ולחשוף את משמעותם לקהל הנוכח בדרשה; יש בכך ניסיון למצוא במקורות היהודיים רלוונטיות לציבור המאזינים, למקום ולזמן כדי לחזק תופעות חיוביות ולגנות תופעות שליליות. לצד רעיונות וחידושים הדרשה כוללת גם סיפורים, משלים ומעשיות. הדרשה מאופיינת כאירוע ציבורי בנוכחות קהל רב יחסית, כשיח חד-כיווני שבו הטקסטים הנדונים אינם נגישים לקהל (היינמן,תשל"א:1–9; קפלן,תשס"ז:16-11 ;רגב,תש"ע:11–16 ;זלקין,תשע"ג.) אירועי הדיבור שנבחנו במחקר זה ידועים בציבור כ"שיעורים", אך הם דומים לסוגת הדרשה מן הבחינות האלה: הרבניות הן הדוברות היחידות, הטקסטים שהן מתייחסות אליהם אינם נגישים לקהל הנשים בעת אירוע הדיבור, והתכנים המועלים בשיעוריהן מאירים מחדש נושאים הקשורים לקהל זה. שיעורי הדרשות של רבניות אורתודוקסיות הם סוגה ייחודית מבחינה לשונית וחברתית, שלא נחקרה עד כה. קיומן של אסטרטגיות ליצירת הזדהות ותחושת שייכות לקהילת נשים מאפיין את שיעורי הדרשות של כל הרבניות משלושת הזרמים שנבדקו: רבניות חרדיות-ליטאיות, רבניות תורניות-לאומיות ורבניות מחזקות-מזרחיות.עם זאת, מן המחקר עולה כי הרבניות המחזקות משתמשות באסטרטגיות אלה יותר מן האחרות, הן מבחינת כמותן הכללית והן מבחינת המגוון שלהן.
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001014942
M3 - מאמר
SN - 0792-5832
VL - 55
SP - 131
EP - 154
JO - חלקת לשון
JF - חלקת לשון
ER -