אסון נחל צפית כביטוי קיצוני לסופות גשם בנגב: [מתוך המדור: בחזית המחקר]

אורי דין, ברוך זיו, איתמר מרדכי לנסקי, פבל חיין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

באסון השיטפון בנחל צפית, שאירע ב-26 באפריל 2018, נספו עשרה תלמידי המכינה הקדם-צבאית "בני ציון". הדבר אירע בעיצומו של פרק גשם חריג בעוצמתו לעונה. מחקר זה מנסה להצביע על הגורמים לחומרת השיטפון, תוך התייחסות למידת חריגות האירוע, ליכולת לחזותו ולשאלה אם הוא סממן לשינוי אקלימי. לשם כך שילבנו נתוני גשם והדמיות מכ"ם של השירות המטאורולוגי, הדמיות לוויין, נתונים מעובדים של מרכזי חיזוי עולמיים ונתונים שעובדו במודל COSMO של השירות המטאורולוגי. בחינת השיטפונות שאירעו בסוף האביב ב-33 השנים האחרונות בנגב הראתה שבאירוע הנוכחי היה יחס זה הגבוה ביותר מאלה שנמדדו בתקופה זו של השנה. שהייתו של שקע מעל אזור מסוים נוטה להחריף את השפעותיו. בסופה זו השקע האט את התקדמותו עם הגעתו לדרום הארץ, והשפעתו על אזורנו נמשכה שלושה ימים. עוצמת הגשם הגיעה ל-180 מ"מ לשעה, והסבירות להתרחשות אירוע כזה נמוכה מאחוז וחצי לשנה. כמות הגשם החריגה בנחל צפית, של 50 מ"מ תוך שעתיים, נבעה מהתכנסות של לחות בגבהים שונים ממקורות שונים שיצרה רצף לחות בכלל העמודה האטמוספרית ו"אפקט רכבת" של תאי הגשם. אף על פי שלא ניתן לקבוע מראש בדיוק באילו נחלים יתפתחו השיטפונות ובאילו שעות, חומרת הסערה, כפי שהשתקפה במודלים השונים, גרמה לגופי החיזוי להתריע על סכנת שיטפונות בכל הנחלים בדרום. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Journalאקולוגיה וסביבה
StatePublished - 2022

IHP Publications

  • ihp
  • Disasters
  • Floods
  • Negev (Israel)
  • Rain and rainfall
  • Storms

Cite this