Abstract
עניינו של מאמר זה בפיתוח מושג חדש - "אלימות הגירתית". מושג זה מתאר תופעה מורכבת שנותרה עד כה סמויה מן העין, שבמסגרתה המדינה נוטלת חלק - באמצעות כליה הרגולטוריים והסדריה המשפטיים - באפשור אלימות של גברים ישראלים כלפי בנות-זוגם המהגרות. האלימות ההגירתית נוצרת בנקודת המימשק של שני צירי חולשה חברתיים - ההגירה והקורבנות לאלימות בתא המשפחתי. צומת המפגש בין שני צירים אלה מעצים את פגיעותן של הנשים העומדות במרכזו, שכן האלימות משתמרת בהשפעת גורם חיצוני - המדינה. הליך הסדרת מעמדה בישראל של מהגרת שהיא בת-זוג של אזרח ישראלי תלוי במידה רבה באחרון. אם אין שיתוף-פעולה מצד בן-הזוג הישראלי, ההליך מופסק והאישה מגורשת. נשים הנלכדות במעגל האלימות מהססות אם לצאת ממערכת היחסים הזוגית, על-אף היותה אלימה, שכן תוצאת היציאה לגביהן תהא מעצר וגירוש, ולעיתים אף ניתוק מילדים שנולדו להן בישראל. נשים הבוחרות להסתכן בגירוש ולפנות לעזרה נתקלות בחומות גבוהות של אטימות ובהעדר מענה ראוי לחסמים התרבותיים, הפסיכולוגיים והחברתיים העומדים בדרכן. המאמר מציע המשגה של תופעת האלימות ההגירתית באמצעות מודל יחסים משולש: מדינה-גבר, גבר-אישה, אישה-מדינה. מודל זה מאפשר לבודד את הגורמים השונים במערכת מורכבת זו, ולהדגיש את שותפותה של המדינה בתהליך הפיכתה של האישה לקורבן. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 341-387 |
| Number of pages | 47 |
| Journal | עיוני משפט |
| Volume | ל"ז |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Abused women
- Family violence
- Immigrants
- Women -- Violence against
