Abstract
רבים מחכמי ימי הביניים הציגו את מודל השתלשלות התורה שבעל פה עד ימיהם. המניעים לסקירות אלה רבים ומגוונים. בדרך כלל ברור שמטרת הפירוט היא להוכיח את הקשר בין חכמי ימיהם לחכמי העבר ולהראות רציפות של מסורת התורה שבעל פה החל ממשה רבנו וכלה בחכמי ההווה. גם הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה סוקר את השתלשלות התורה שבעל פה מימות משה רבנו ועד חתימת התלמוד. שלא כקודמיו שעסקו בעיקר בהשתלשלות התורה שבעל פה מחכמי המשנה ועד ימיהם, הרמב"ם מתעלם באופן מופגן מחלקו האחרון של המניין ומייחד פסקאות אחדות בלבד מהקדמתו לתקופה הבתר-תלמודית, כולן ללא ציון שמו של אף אחד מן הגאונים או מחכמי ישראל הגדולים שקדמו לו. מכאן ניכר שאין מגמת פירוט זה לשוות לחכמי ישראל בימיו מעמד של ממשיכי מסורת משה רבינו במסגרת פולמוסית. אדרבא מטרתו להמחיש את שהיה ברור ובלתי נצרך להוכחה, ככל הנראה, לקודמיו: להראות את הקשר האינטלקטואלי-למדני הישיר בין משה רבינו ועד לחתימת התלמוד גרידא. ואולם בכל הנוגע למעמדם של החכמים שבאו לאחר חתימת התלמוד נחלק הרמב"ם על מוני הדורות שקדמו לו. כוונת הרמב"ם היתה לכרסם במעמדם התורני של הגאונים שבאו אחר חתימת התלמוד. המאמר בוחן את אופן השתלשלות התורה שבעל פה לפי הרמב"ם, ובעיקר את נקודות המחלוקת בינו ובין הראב"ד. המאמר מציג בעיות קשות באופן הכתיבה של ההקדמה למשנה תורה, כשהמקורות מורים על עובדות שונות בעניין שלשלת הקבלה מאלה שמתאר הרמב"ם. המאמר מבקש לתת פתרון כולל לכל השגות הראב"ד מתוך אימוץ צורת הסתכלות אחרת על תפקידו של מניין זה. עם זה אין להתעלם מהקשר שייחשף בין צורת מניין רבותינו מוסרי השמועה לתפקיד שנוטל הרמב"ם לעצמו בשלשלת זו.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 105-125 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | JSIJ |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- Abraham ben David -- of Posquières -- approximately 1125-1198
- Jews -- Historiography
- Maimonides, Moses -- 1135-1204