אימהות ואבות עם מוגבלויות בהליכי אימוץ כפוי של ילדיהם וילדותיהם: ההצטלבות בין מגדר, מוגבלות ומעמד חברתי-כלכלי

המאמר בוחן את תפיסותיהם של שופטים ואנשי מקצוע (פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים) בנוגע ליכולת ההורית של אנשים עם מוגבלות במקרים של אימוץ בכפייה. המאמר מבקש למלא את הפער הקיים בספרות בדבר הצטלבויות של מגדר, מוגבלות ומעמד חברתי-כלכלי במפגש עם מערכת הרווחה. במחקר נעשה ניתוח נרטיבי-פרשני של פסיקות בתי המשפט על אימוץ כפוי – כלומר אימוץ לא הסכמת ההורים, ביוזמת השירות למען הילד – של ילדים עם מוגבלות. ניתחנו החלטות שהתקבלו בכל בתי המשפט על ערכאותיהם השונות (משפחה, מחוזי ועליון), מאז חקיקת חוק האימוץ בשנת 1960 ועד 2017. הממצאים מצביעים על מגוון רחב ומורכב של תפיסות בנוגע להורים עם מוגבלות, כולל דאגות בדבר הסיכון הפוטנציאלי לרווחתו הפיזית והנפשית של הילד. לעיתים האימוץ משמש מכשיר למחיקת הגנאלוגיה של המוגבלות. השופטים ואנשי המקצוע אינם מודעים תמיד לקשיים העומדים בפני הורים עם מוגבלות שאין להם משאבים וגישה לתמיכה ולשירותי טיפול הורי. בתי המשפטמבקרים לעיתים את מערכות הרווחה על חוסר התמיכה בהורים, מה שמצביע על הצורך במערכת תמיכה טובה יותר.