Abstract
המאמר עוסק באיגרות צדקה שנתנו דיינים וחכמים בעיר הבירה צנעא לעניים שירדו מנכסיהם ונאלצו למכור את הרכוש שברשותם, וכשמצבם לא הוטב, הם נדדו ממקום למקום כדי לבקש עזרה. איגרות הצדקה המתפרסמות כאן מציגות מצבים שונים, הן של סבל אישי הן של סיוע לבני המשפחה. אומנם הדאגה לעניי העיר קודמת לדאגה לעניי עיר אחרת, אך חכמים מצנעא ראו חובה לעצמם לסייע גם לעניים מחוץ לעירם. שלוש איגרות הצדקה שכתבו החכמים לעניים ששמותיהם צוינו באיגרות, מלמד שמדובר בעניים נודדים שהתגוררו ביישובים מחוץ לעיר צנעא. עניים אלה פנו לחכמי העיר לצורך כתיבת איגרות צדקה, שבעזרתם יוכלו לפנות לקבלת עזרה ממקורות נוספים. עניין מיוחד יש ללמוד מהלשון ומהסגנון של האיגרות, כגון: השימוש בשפה הארמית שהייתה שגורה בפי חכמי תימן, ביטויים מיוחדים שנהגו בהם חכמים בתימן, וכן תארים נלווים שהשתמשו בהם החכמים בחתימתם על האיגרות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-44 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | מעיינות |
| Volume | ב' |
| State | Published - 2024 |
IHP Publications
- ihp
- Jews -- Yemen (Republic)
- Charity -- Religious aspects -- Judaism
- Poor
- Letters
- Judges (Jewish law)
- Rabbinical courts
- Rabbis
- Aramaic language
- Literature -- History and criticism