מחקר חדש, שממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה, בדק את איכות הטיפול בילדים במעונות יום בישראל. רבע מהמעונות היו ברמה נמוכה מהמינימום הנדרש. עורכות המחקר מאשימות את מוסדות המדינה באחריות לתקצוב נמוך ולהכשרה לקויה של מטפלות
. . .
מחקר חדש של מכון בייקר לגיל הרך באוניברסיטת בר אילן, שהממצאים המקדמיים שלו מתפרסמים כאן לראשונה, עשה זאת בשבילם. המחקר בדק את איכות הטיפול של המעונות הציבוריים בישראל. הוא העריך את הפרטים הקטנים המרכיבים את שגרת הטיפול, את היחס לילדים ואת התקשורת של המטפלת עמם, כמו גם את איכות המבנה והשימוש באביזרים ובצעצועים. תמונת המצב שעולה מהממצאים - עגומה ביותר.
המחקר נעשה בכיתות של בני שנתיים עד שלוש ב-42 מעונות במרכז הארץ שמפעילים ארגוני הנשים ויצ"ו, נעמת ואמונה. החוקרות - ד"ר צילי שוחט, ראש מערך ההכשרה הפדגוגית בבית הספר לחינוך בבר אילן, וד"ר אסתר עדי-יפה, ראש המגמה להתפתחות הילד שם - התבססו על נתוני המעונות שנבחרו למדגם; ובנוסף להם, על ניתוח עשרות רבות של תצפיות וראיונות שהצטברו במרכז בייקר במשך כעשור, במסגרת עבודות מחקר ותוכניות הכשרה של סטודנטים לתואר שני.
חשיבותו של המחקר הזה היא שלראשונה בישראל הוא הצליח להגדיר את המהות החמקמקה של איכות הטיפול בילדים במסגרת חוץ-ביתית ולקבוע מהי רמת הטיפול במעונות אלה.
היבטי הטיפול שנבדקו והוערכו כללו בראש וראשונה את הסביבה הפיסית; כלומר, היחס המספרי בין הצוות הטיפולי לילדים, המרחב, והריהוט במעון. אלה גורמים גלויים לעין לכאורה, שהורים יודעים שיש להתרשם מהם כשבוחרים מעון; ואולם, במחקר גם נבדק כיצד תנאים אלו באים לידי ביטוי בטיפול בילד.
כמו כן נבחנו הגורמים המהותיים יותר של הטיפול בילדים בשגרה היומית, שכללה קבלה ופרידה מההורים, האכלה, השכבה לישון, החתלה, היגיינה ובטיחות וכן איכות האינטראקציה בין המטפלות לילדים ובינם ובין עצמם.
. . .