Media contributions
1Media contributions
Title חוקרים מנסים לרתום את הבינה המלאכותית למאבק בשריפות ענק Degree of recognition International Media name/outlet Haaretz Media type Web Country/Territory Israel Date 31/03/25 Description אחד הגורמים העיקריים לשריפות הוא סופות ברקים. רוב השריפות בעולם הן אמנם תוצאה של פעילות אנושית, אך שטחי הבעירה של שריפות ברקים הם נרחבים במיוחד. שריפות אלה פורצות לרוב באזורים נידחים, כך שלוקח זמן רב עד שמגלים את השריפה והיא מתפשטת, מה גם שבמקרים רבים כוחות הכיבוי מתקשים להגיע למוקד האש. בין היתר, ברקים היו גורם ההצתה המרכזי של גל השריפות ב-2019-2020 באוסטרליה, שנמשך כמעט שנה ושרף מעל ל-200,000 קמ"ר. אותן שריפות גרמו למוות ישיר של 34 בני אדם ועוד מאות שמתו מנזקי עשן, וכן למותם של כחצי מיליארד בעלי חיים. גם השריפות של אוגוסט 2020 בקליפורניה התחילו בסופה של 10,000 ברקים שהציתו שריפות במאות מוקדים בו-זמנית. השריפות נמשכו מעל לחודש וכילו עשרות אלפי דונם.
מחקר חדש מציג לראשונה מודל מבוסס למידת מכונה לחיזוי שריפות ברקים בעולם. המחקר, שלכתיבתו שותפים ד"ר אורן גליקמן וד"ר אסף שמואל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר טדי לזבניק מאוניברסיטאות אריאל ופרופ' קולין פרייס מאוניברסיטת תל אביב, התפרסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.
לדברי שמואל, בכל שנייה מבזיקים כ-50 ברקים ברחבי העולם – מעל ארבעה מיליון ברקים מדי יום. בישראל הברקים מופיעים בעיקר בחורף, אולם בצפון אמריקה שני שליש מהברקים קורים בקיץ, בסופות יבשות, והם הגורמים לרוב שטחי הבעירה שם.
החוקרים השתמשו במאגרי מידע המבוססים על לוויינים המתעדים את כל השריפות המתחוללות בעולם, והצליבו אותם עם מאגר המידע World Wide Lightning Location Network, המתעד את כל הברקים בעולם באמצעות זיהוי גלי VLF. ברקים המתרחשים בסופה רטובה, כלומר כזו שכוללת גשם, יכולים להביא לשריפה גם כעבור כמה ימים – אחרי תום הגשם – שכן הברק יוצר גחלים לוהטות מתחת לפני הקרקע. החוקרים איתרו את המקרים בהם שריפה היתה מקושרת לברק בטווח של כמה ימים מהפגיעה, ובמקביל איתרו מקרים שבהם פגיעת ברק לא הביאה לשריפה – ואימנו את המודל להבדיל בין שני סוגי המקרים האלו. "במקביל הצלבנו גם משתנים של טופוגרפיה, צפיפות אוכלוסייה, שמשפיעה על מהירות הכיבוי, צפיפות צמחייה ומשתנים מטאורולוגיים כמו טמפרטורה ולחות", אומר שמואל.
החוקרים אימנו את המודל על כל השריפות שהתרחשו בעולם בשנים 2014-2020, והשתמשו בשנת 2021 כדי לבדוק עד כמה המודל שיצרו מצליח לדייק בחיזוי הצתות ברקים. נמצא שהוא עושה זאת ברמת דיוק של יותר מ-90% במדגם מאוזן. "זו הפעם הראשונה שמאמנים מודל כזה ברמה גלובלית", ציין שמואל.
כרגע המודל לא פועל בזמן אמת כדי להתריע על שריפות, אלא מיועד למדידת מגמות בשריפות שמקורן בברקים. "אם תיקח את קנדה", אומר גליקמן, "תחזיות מטאורולוגיות ארוכות טווח אומרות שהטמפרטורה שם תעלה במעלה בעשרים השנים הקרובות. המודל שלנו יכול לאור זאת לקבוע בכמה זה יעלה את השכיחות של שריפות ברקים". שמואל מציין שלפי הערכות המודל, עד סוף המאה תהיה הכפלה של שריפות מברקים – הן בשל בגלל עלייה בכמות הברקים עצמם והן בשל הגברת מצבי מזג אוויר שמעודדים שריפות.URL https://www.haaretz.co.il/nature/2025-03-30/ty-article-magazine/.premium/00000195-d77b-da82-abdf-ff7f3bfa0000 Persons Oren Glickman